דיאלוגי סלוניקי Dialogi Thessaloniki

עד כמה שזה מפתיע, יש הרבה אזורים לא נחקרים בסלוניקי, כאילו נלקחו מהמפה. מקומות בעיר שאף אחד לא יגיד לכם לעבור בהם או שלא תראו ברשימת 10 המומלצים ביעד זה.. נקודות על המפה נעלמו מכל תכנון ומחשבה לפיתוח. רובע נטוש כזה במערב העיר אך בו בזמן עם היסטוריה ענקית שלא ידועה לרבים הוא Dialogi. גם אם יש אזורים פופולריים אחרים סביבו, הוא נשאר "לא ידוע".

אפילו עבור תושבי מערב סלוניקי, הרובע המסוים הזה הוא כמו רוח רפאים. נדמה שאף אחד לא יודע עליו כלום, לא הסיפור, לא הבעיות, חלקם אפילו לא מיקומו זה האזור.
כמה דקות ספורות של נסיעה ברכב ממרכז סלוניקי, האזורים סביבו עשויים לקבל את תשומת הלב הראויה, אבל דיאלוגי נשכח וננטש. אזור שההיסטוריה שלו מתפרשת על פני 100 שנים.חלק מהתושבים מכירים את האזור הספציפי בשם "בקסדס". מבחינה מרחבית זהו היישוב שנמצא מתחת למנזר ובסמוך לכביש הטבעת הפנימי. 

השטח שהוא דיאלוגי היום היה שייך להרמנקיו התחתון (אלפתריו קורדליו של היום. עבודת התושבים הייתה בעיקר חקלאית/רבייה. כל שאר המקומות, שבהם נמצאת דיאלוגי היום, היו שדות וכמה חלקות השייכות לטורקים בעלי אדמות. האזור היה מחוץ לחומות העיר והגרמנים כשהביסו את הצרפתים וביקשו מהטורקים לבנות מסילת רכבת בעיר כדי ליצור את קווי סלוניקי - איסטנבול כדי שיוכלו לגשת בקלות לעיר. על ידי בניית התחנה הקרובה לנמל, הם גם יצרו תחנה סודית 6 ק"מ לפני סלוניקי, מה שאנו מכנים "תחנה צבאית". התחנה הזו היא Dialogi, בנקודה שבה נמצא כיום מוזיאון הרכבת".

ההסכם נעשה ב-1874 על ידי עבדול חמיד באזור טרשי מאוד. "מיד לאחר מכן, יצירת הקווים מתבצעת על ידי עבדול חמיד, שעושה את התפקיד הצבאי הזה. לאחר שנתיים ו-9 חודשים יוצא לפועל קו סלוניקי-איסטנבול. הצבא מטורקיה יורד ראשון באותו זמן. בשנת 1892, בתקופת שלטונו של עבדול חמית, הוקמה עמדת פיקוד/מפקדה שנשמרה עד היום מאת פייטרו אריגוני. התושבים הראשונים היו עות'מאנים. בשנת 1908, עם תנועת התורכים הצעירים, הפילו את עבדול חמית ושלחו אותו לגלות בווילה אלאטיני. עבדול חמיט ירד בתחנת המיון מאיסטנבול ומשם לקחו אותו בכרכרות לוילה אלאטיני. ואז מגיע שחרור העיר ואין עדות למה שהעמדה הצבאית הזו הופכת. הגיעו הצרפתים ב-1915 עם מלחמת העולם הראשונה ומרכז הבריאות שלהם השתלט על התחנה ושם החולים שהגיעו מהחזית. היו שם מכוניות שלקחו את החולים וחילקו אותם לבתי חולים שונים בעיר ובמקדוניה. אבל גם באזור, בהרמנקי התחתון, היה בית חולים פתוח שהיה ממש מולו. התחנה הצבאית (ממש מאחורי Sclavenitis של היום), שמשה למצבי חירום.

מיד לאחר מכן החלו להגיע עובדי הרכבת הראשונים, שעבדו בעיקר בקווי התחנה ואשר היו ממליסוצ'ורי או נאוכורודה. בשנת 1922 הגיעו הפליטים, נתנו להם שדות לבנות שם בתים. ואז בשנת 1940, מסילת הרכבת בוודאי השתלטה על ידי הצבא היווני. ב-1941 הרסו הגרמנים את המחסנים שבהם נמצאו הדלקים של הצבא היווני שהיו קיימים לפני העות'מאנים ובנו מחסנים חדשים של חומר, וחדרי שינה לצבא. כשהם עזבו, החלל הזה נותר ריק. כיום יש את כנסיית הצלב הקדוש ובית הספר היסודי ה-5. ב-1942 עבדו גם פועלים יהודים על פסי הרכבת. לקראת סוף 1944 היו שלוש הפצצות של הבריטים. ב-14 בספטמבר 1944 התרחשה ההפצצה הראשונה שגרמה נזק רב. השני התרחש ב-17 בספטמבר, שם התרחש טבח והשלישי התרחש ב-24 בספטמבר. היו אחרים, אבל אלה היו הגדולים ביותר באזור.

בשנת 1975, אבן היסוד הונחה ביישוב דיאלוגי על ידי המטרופוליטן דיוניסיוס של נאפוליס וסטברופוליס וראש הכנסייה אוונגלוס בלאפה. בעוד שמאז 1976, כאשר נחנך על ידי אותו מטרופולין, היא תפקדה כקפלה של הטרנספיגורציה של סוטירוס קורדליוס, מאז 1985 היא תפקדה באופן רגיל כקהילה. מזה כמה שנים ב-30 באוקטובר כל בוקר יש דוקסולוגיה ובשעה שתים עשרה מצלצלים בפעמונים בשמחה למען שחרור העיר ובגלל שאז עזבו הגרמנים את דיאלוגי. יש שמועה שהשם בטח ניתן על ידי מיון הרכבות והחולים שהתקיים דאז. כיום נשמרים שרידים מאותה תקופה, כמו המבנה הראשון איתו נכנסים לדיאלוגי לפני חציית הקווים, הוא מהגרמנים. כמו כן נשמר מרחץ הגרמנים מהמחסנים והבתים הטורקים במוזיאון הרכבת, עמדת הפיקוד בה שוכן כיום המוזיאון ועוד דברים רבים מאותה תקופה..

אם מישהו ימצא את עצמו בדיאלוגי ויבחר להתהלך בה, הוא יבין שהאזור המסוים הזה דומה מאוד לכפר, שיש בו בית ספר, כנסייה, פארק והכיכר המרכזית. לא יותר, לא פחות. בעבר ילדים נהגו ללכת לבית הספר בקורדליוס, לחצות את הקווים ואת המנזר. אבל התושבים מצליחים להבטיח לילדיהם בית ספר משלהם משנת 1978.

באזור חיים כיום כ-500 תושבים, רובם קשישים אך גם משפחות עם ילדים צעירים, וזו בעצם שכונה שקטה. הבעיה החמורה ביותר איתה מתמודדים התושבים היא שדיאלוגי טרם נכלל בתוכנית העיר. זה אומר למעשה שאין מערכת ביוב ואין פיתוח. כי כשהקרקע היא עדיין חווה ולא חלקת אדמה, זה לא עוזר לפיתוח השטח, דבר שמונע מצעירים להישאר ולבנות מאחר ולא ניתנים היתרים.

יש נחל שעובר בשטחה של דיאלוגי, הוא צמוד לבתים ובערבים אי אפשר לסבול את הצחנה והסירחון, כך טוען נשיא קהילה עירונית לשעבר. הוא גם מספר שעשה הרבה פעולות כדי להצטרף לתוכנית של סגירת נחלים. משום מה זה לא יצא לפועל עד היום..

החיים בדיאלוגי שקטים מאוד. כמובן שאין אפשרויות בילוי, אין בתי קפה, רק חנות נוחות והאופציה הקרובה ביותר לקניות היא קורדליו. את מה שקיים בדיאלוגי השיגו התושבים. בנו את הכנסייה, טענו לבית ספר  וגן באזור. 

המלצתנו היא, אם יש לכם עניין לבקר במקום עם היסטוריה שכזו, כנסו לבקר בדילאוגי, אך אל תשארו ללון..